תקצר היריעה מלהביע ולו במעט מהכרת תודה לאישה אחת אמיצה, נדירה, מנהלת, אשת חינוך דוקטור שולה בלאנק.
במציאות החיים ומגבלות מוסדות החינוך, לילד שלי לא היה סיכוי..
אוהד (שם בדוי) שלנו, נער בן 15 מאובחן במכוון קשיים..
חווינו כל בני משפחתו 7 מדורי גיהינום עד שזכינו, והצלחנו לעלות אותו ל'ספינת ההצלה של בני ארזים'.
קשה לתאר נהרות סבל המלאים בסלעים מאיימים
את מסכת הגלגולים שעברנו בחיפוש אחר מסגרת מתאימה לאוהד.
את התהום הפעורה לצד הגלים השוצפים..
את המאבק היומיומי לדאוג לשלום הילד, לצרכיו הבסיסיים הגשמיים, הנפשיים..
כל או חיסלו את מעט התקווה שעוד (לא) נותר..
וגם אחרי אשפוז ארוך של 9 חודשים שהם –
270 יום של קושי גופני ונפשי
270 יום של כאב לב
270 יום של סבל וייאוש
ימים בהם הגענו לפסגת הייאוש
ימים בהם צללנו לתהומות מרוסקים לרסיסים
ימים בהם נלחמנו מו שדים והתקפי זעם קשים
ימים של מאבק לשמור על שפיות האחי.ות שבבית
ימים בהם ביקשנו לפרוש ממאבק החיים..
ימים בהם (כמעט) הרמתי ידיים..
ומתוך החושך השחור, הסמיך והנוראי, מתוך ים מערבולות חונקת
גילינו בלב ים אוניה אחת גדולה, מוארת, ועל הסיפון עשרות נערים.ות
מניפים דגל ניצחון.
נשאנו עיניים וביקשנו להצטרף אבל אז שוב נשבה הרוח ואיימה לכבות את אבוקת האור הקטנטנה, ולמה קטנה?
כי שוב ושוב שמענו שאין סיכוי להצטרף לספינת ההצלה.
לבני ארזים רשימת המתנה..
לבני אזים יש ביקוש גדול..
בני ארזים לא שייך למחוז שלכם..
בני ארזים עמוס, אין מקום..
בני ארזים.. חבל על הזמן.. נסו מקום אחר…
אבל זהו, אין מקום אחר!!
הספינות כולן מלאות וכלל לא מתאימות ליעד שלנו..
הבנתי כי אוהב שלי חייב להגיע לתחנה הנכונה
חייב לעלות על הספינה המתאימה
חייב לקבל כרטיס הצלה
ואת זה יוכל לקבל רק ב 'בני ארזים'.
ומאז – במשך חודשים
מחלקת הרווחה לא ידעה ממני מנוח…
מחלקת החינוך – וועדת זכאות ואיפיון
משרד הבריאות
נציבות פניות ציבור
מנהל מוגבלויות
ועד ללשכת שר הרווחה הגעתי…
וכן, נאלצתי גם לשכור עורכת דין..
גם לאחר מאות תגובות של 'אזלו הכרטיסים' לא אמרתי נואש
ידעתי כי זו הספינה האחרונה.. ואוהד שלי חייב לעלות עליה..
ולבסוף, גם 'מים שחקו אבנים' ובספינת ההצלה התפנה מקום…
ואוהד שלי זכה לעלות על הספינה, זכה לעלות על היעד המתאים עבורו.
אומנם, אוהד עדיין בתחילת המסלול, והדר ארוכה ולא קלה…
יש ימים אפרורים ויש שעות ערפל, וזיכרונות העבר מציפים…
אך כשיש רב חובל מקצועי אחראי ומסור כמו דוקטור בלאנק ושאר צוות מל(אכ)חי הפנימיה.. אני רגועה..
והשעות שאוהד שלנו מגיע הביתה, ואחיות שלו שמחות לראותו
שעות של הנאה עם המשפחה
שעות של חוויות משותפות מלאות באושר וצחוק מתגלגל
לחזור להשקות עציצים ופרחים צבעוניים
לחזור לגלות שמש זורחת וטבע פורח ומאיר..
כל אלו מוכיחים את סוד הצל(ח) יעד הספינה !
הרגע שאני יודעת כי עלינו על הספינה הנכונה
עוד נגיע אל היעד!!
אמו של אוהד (שם בדוי)
